הי, אני יכולה לדבר איתך שניה?
לא, בעצם לא איתך, אליך.
חשוב לי לעשות את זה עכשיו.
אני יודעת שאתה עסוק.
חשבתי שבכל זאת יהיה לך זמן לדעת. לדעת אותי

אני אוהבת אותך.
יש הרבה סוגים של אהבה.
אתה ודאי מבין איך.
אני רושמת לך את זה, למרות שאף פעם לא אמרתי לך.
אולי בצחוק, בביטול.
בתגובה.

אני לא רוצה לאבד גם אותך.
וזאת הדרך שלי...
לא, אני יודעת שלא אוכל לעצור את הזמן.
את גלגל החיים.
אל תגיד אף מילה בינתיים...
זאת הדרך שלי, לא לשכוח.
לדעת שפעם היית חלק מהחיים שלי.

אני יודעת שחג עכשיו, אתה ודאי עם המשפחה.
אנשים שאוהבים אותך כי אתה חלק מהם.
אתה חלק ממני. לא כי אני חייבת.
כי אני באמת רוצה.

סיפרתי לך כמה אנשים כבר איבדתי.
דמעות עמדו בגרון שלי.
שמת לב?
אני כמוך. גם אני נקשרת לאנשים.
עד הסוף. וגם אח"כ.
גם אחרי שהם מוותרים, ממשיכים הלאה.

יש הרבה אנשים שחושבים שכדי ללכת בדרך חדשה,
אין ברירה אלא להתרחק מהדרך הקודמת.
גם אם אני עומדת שם,
ומחכה.

אל תדבר.
כבר סיפרת לי שלא תשכח אותי.
אמרת שגם אתה יודע את כאב הפרידה.
אכזבה מאנשים.

קשה לי להסביר לך.
כבר ניסיתי.
אבל אתה...
אתה כמו ציפור. אתה תמיד תעוף למקום אחר.
וכולם יאהבו אותך בכל מקום.

אני רק מתחילה להכיר אותך.
אתה מכיר אותי?
אני לא כמוך.
אני רוצה שתכיר.

יש לי עוד חודש איתך.
זאת תהיה בשבילי ההתחלה.
כל כך חיכיתי לה.
רק שזה לא יהיה הסוף.

זהו.
דברים שכבר אמרתי לך.
שיהיה לי זיכרון.