איך שתמיד אתה יודע מה נכון
איך ממתיקים את הצער בכמה מילים.
איך שתמיד החיוך שלך מציל,
כשקצת רע לי בחיים.
איך שקשה לי למצוא את עצמי בין כולם,
אתה תמיד שם גורם לי להבין.
איך שהכל משתנה לי פתאום
חלומות קטנים שלא מתגשמים.
עכשיו תגיד לי, איפה החוקים?
איך זה שכולם חוץ ממני יודעים?
איך זה שכולם כבר המשיכו הלאה מזמן?
מי סלל את הדרך הנכונה?
לאן לעזאזל היא מובילה?
לאן, אני ממשיכה מכאן?
איך הם מבטיחים הבטחות,
בלי שום כוונה לקיים?
איך כל השרופים האלה,
לא זוכרים את כאב הכוויות שלהם?
איך אתה נוסע רחוק
בלי לחשוב עליי לשניה?
וכל כך קל לכולם למחוק
איך בכזו קלות אפשר לשכוח את כל מה שהיה?
|