|
(מוקדש לבתיה שחר)
מספרים,
שבדיוק כמונו
גם הנחתום של מעלה
מלקט באלומות תחת שמש קופחת
גרעיני חיטה בשלים
טוחן לידי אבקה בשיניו
אוצר מתחת לקרום קשה
ודק מלא כוויות
את זיעת אפו
ואת הסדקים בידיו
וריח חמצמץ של שמרים
מתים ותוססים
וקריצות
בשר רך אוורירי וריחני
וקמצוץ מלח
וסוכר
ואהבה
כך נחתמת לה שנה.
וכך נפתחת חדשה. |
|
|
לא תופס כלום
לא תופס
לא תופס
לא תופס כלום
את נוגעת
לא נוגעת...
שלמה נור, בעוד
שיר לא ברור,
לאהובתו הנצחית
לינורי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.