רואה רק ראשים מתרחקים
כמה אפשר לצעוק במרוץ כל כך חרישי
בלי רגליים מקדימה, בלי בקבוק מים שייתן לי קצת לנשום.
רואה רק ראשים שמתרחקים ממני כמה שאפשר
ובצדק ,גם אני הייתי רוצה להתרחק מכאן.
אני רץ לא בכל הכוח אבל לאדם רגיל
זה היה מספיק כדי להדביק את כולם.
זיעה קרה נודפת ממני כל יום מחדש,
כל יום משהו חדש..
רוצה לראות איזו רגל או שתיים
ואולי אם יתאפשר לי קצת חיוך שזה מאוד חסר לי היום
אני רואה שאני כבר לא אגיע לסיום
אלא אם כן יגיע צב נחמד שייקח אותי על הגב וזה בהנחה שהארנב
יירדם
קצת קשה להיות אופטימי במרוץ כל כך עצוב.
קצת קשה להינצל ממרוץ כל כך אבוד.
מה שנשאר זה להמשיך לרוץ אולי מישהו מקדימה ייפול וייתן לי
לעבור אותו

רק לזה יש לי לקוות ואני רץ כל כך הרבה והשאיפות כל כך גדולות
אני מוכן להתפשר על לשבת,
אבל אין לי איפה ואין לי עם מי...
קו הסיום יגיע עם צפצוף רציף של מכונה גדולה ליד מיטה לבנה
שמיד יחליפו לה שוב סדין
ואז אולי אני אוכל סוף סוף לשבת לנוח קצת בלי לראות ראשים
מתרחקים
רק אולי קצת רגליים שעוזרות לי לרוץ...