New Stage - Go To Main Page

סתם אחד
/
כרוניקה של בוקר

יצאתי לחפש את קו האופק של הבדידות. קרן שמש
מסנוורת רמזה לי לרכב עליה, לכיוון שלא מופיע במצפן.
אין בדרך כבישים, או רמזורים, רק מעברי חצייה.
האטתי לקראת כל מעבר, שלא לפגוע באחרים שיצאו
אף הם לאותו כיוון.
נתתי בם מבט ממושך. איש בלי הווה, נערה בלי עתיד,
זקן בלי עבר. והמשכתי.
חציתי שדות של פרחים כפופי גו, נהרות ששכחו טעמם
של מים, וספטמבר מכווץ כעובר, ששמע מבעד לשכבות
של כאב, שדינו נחרץ.
ניסיתי למחוק מחשבות. ספרתי עד אין סוף, חישבתי
מרחקי דרך, שיחזרתי קולות וטעמים, רוקנתי את תא
המטען של מוחי, כמו להשליך מטען עודף לים, שלא אטבע.
חזרתי, בטרם תהלום המציאות בקרן, וקו האופק ימחק.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 2/2/06 13:17
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סתם אחד

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה