דמעות שמתחבאות בין הריסים
כשלבד בבית סוגר מעלי את התריסים
כל הזמן הזה שאתה מנסה לעלות על דרך המלך
חי בתוך החרא אבל מוכן למות בשביל הערך
מה ההבדל בין אהבה למחלת נפש?
הסיבות שונות אבל עדיין המצב ברפש
השאלות, בלי תשובות, נשאר רק עם בעיות
נפשיות, רגשיות,  לוקח הכל לריאות
ללא טעם לחיות רק מעביר את השעות
יורים בי בצרורות אבל נשאר עם ההזיות
והאם זה בכלל מספיק או שכבר נמאס?
לפוצץ את עצמי במחשבות כמו החמאס
תראי מה את עושה לי?
לקחת את כל הרגש בי!
אין לך בושה את רוצה לדרדר?
עזבי אותי בבקשה! עזבתי מהר!
לא אכפת לך ממני ולי את יקרה
חבל שלא הבנת, אבל אצלך הבעיה!
הפסדת אותי, ותקעת אותי במצוקה
למה אני צריך לבקש את חבל ההצלה?
למה כשאני מסתכל עליך אני רואה שמחה
וכשאני מביט במראה, אני רואה רק בושה
למה לעזאזל את כזאת מניאקית כשאת רוצה?
למה הולכת אותי שולל בדרך ללא מוצא
מה עשית לך שזה מגיע לי כל היחס הזה?
למה את יורקת עלי אחרי כל דבר שאני עושה?
אבל מחכה להתנצלות כדי להגדיל אגו נשי
ואני רץ להתנצל כדי להראות שאני אמיתי
אבל בעצם גם את עשית את אותן טעיות
אבל את לא מתנצלת, רק מאשימה אותי בבעיות
כשאני מוריד את הכבוד ומתחנן למחילה
את צוחקת מאחורי מסך של פלדה
וככה גם הרגשות שלך, קרים כמתכת
לא אכפת לך ממני, לאחרים את הולכת
גם עליהם את שמה זין אבל גם הם עליך
ואת ממשיכה, כי את בעננים ורגשות מתחתיך
אבל הם לא יתנו לך מה שאני יכול לתת
את לא מבינה אבל זה למה כל קשר אצלך מת
ואת לא מסוגלת להתמודד
כי זאת האמת...

כי זאת האמת סיון, אני אוהב אותך.