יום אחד, יום שלישי יש לציין, ישבתי לי בכיתה, היה מבחן
בהיסטוריה על החסידות ועל המתנגדים לה.

בזמן המבחן, שמעתי לפתע לחישה: ''פסס!!! פסס!!! כאן!''. זו לא
הייתה פרה, אבל לא הבנתי מה זה היה, הסתכלתי מסביבי, אף אחד לא
הסתכל לעברי, אז מי לחש?

לפתע נשמע הקול שוב: ''פסס!!! כאן, אידיוט! כאן, יא חרא מזדיין
בתחת!''
הסתכלתי על השולחן וראיתי מין כדור שעיר עם עין גדולה ופה
פצפון.

''אני אלוהים!!!'' הוא לחש לי.
''מה?'' השבתי.
המורה שמעה את הלחישות, הוציאה אותי מהכיתה והכשילה אותי.

ישבתי מאוכזב על הספסל בחוץ ופתאום שוב הופיע הכדור המוזר.
''אני אלוהים!'' הכריז בשנית והמשיך: ''באתי להודיע לך שאתה
המשיח!''
נדהמתי, אבל מיד ידעתי שאני צריך להתחמק מהשליחות, כדי להכניס
את המוטיב הקבוע, כמו שעשה משה וכמו שלמדנו בשיעור מקרא.
''אבל אני לא יודע לרכב על חמור!'' אמרתי.
''אחותך חמור! אתה לא רוכב על חמור, זה פרמיטיבי, אתה נוסע
בפראריי ורודה ביום שבת בבני ברק עם כוסיות וכוסונים
בגאווה!''

לאלוהים כמו לאלוהים, יש כוונות משלו.