גל פורת / עוד בוקר |
השמש שוב זוהרת, מסתכלת
הנה היא הולכת
הנה היא מחייכת
אבל האם היא באמת שמחה?
מה עובר בראשה איש לא באמת יידע
היא לא רוצה שידעו
לא רוצה שישאלו
לא רוצה רחמים,
לא מאמינה באנשים
כי בפנים הכל שחור
מלחמה בין חושך לאור
אך מבחוץ הכל נראה נעים
חיוך מרוח על הפנים
עונה על כל דרישות האחרים
אבל בפנים הכל ריק
אין מי שיחבק
אין מי שיעזור
מי יוציא אותי מתוך השאול?
עולה עוד בוקר
השמש שוב זוהרת, מסתכלת
היא כבר לא מחייכת,היא הולכת...
הולכת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|