היה היה ברבור לבן
קצת גאה וקצת שחצן
הפליג ושט פרוש-כנף
מושא קנאת זקן וטף

לא-ידע צניעות כלל ועיקר
השכם וערב כך הוא אמר:
"אני יפה, כליל השלמות!"
ברבור קטן עם שיגעון גדלות  

אך יום אחד הפך גורל
ברבור יהיר נהיה אומלל
על הברבור זרמה חומצה
צחור-כנף השחיר נוצה

נבוך-עלוב השחור-כנף
מושא קילוס זקן וטף
נמלט הוא חרש האומלל
לתוך המצולות צלל

בקרקעית עצר-נשכב
ושם פגש בדג זהב
הדג מצמץ ואז פתח:
"ברבור שחור? זה מגוחך!"

"עזור לי דג", ברבור בכה
"עזור לי עכשיו או עזבני במנוחה!"

פלבל עיניו הדג הקט
מצמץ ובברבור חבט
"תקן דרכיך!", צעק זהב
"עזוב שטויות - היה עניו!"

ברבור קטן הרהר-חשב
ברבור-כעור פקח עיניו:
"מראה דוהה, האין זה כך?"
"העיקר האופי! מה אני סח?!"

מצח שחור קימט ברבור
"אני יודע- הרי זה ברור!"
"ניתוח פלסטי ואני מסודר"
"כמה שיפוצים ואני שוב מהודר!"

מן המצולות עלה וצף
בשעת חצות הרהיב כנף
פרש נוצות צחורות מלובן
היישר לתוך הטוסטר-אובן

כן הסוף הוא מר לברבור השחצן
קיפח חייו ביד-צייד מיומן
נותרנו עם מוסר השכל פשוט-
אם אתה יפה ויהיר- מגיע לך למות!