הגיע יום שישי, השעה שבע, אתה אמור לאסוף אותי בכל שניה,
אני יושבת בסלון ביתי, ומחכה.
והנה נשמע צלצול הדלת, אני כ"כ שמחה, פותחת את הדלת, אך מהצד
השני עומד השכן, אני כ"כ מאוכזבת.
הוא מבקש שני ביצים, אני נגשת ומביאה לו...
ושוב אני מתיישבת בסלון, ומחכה,
תוהה אם בכלל תופיע.
כל העניין הזה נראה לי טוב מדי בשביל להיות אמיתי.
אתה כבר מאחר ברבע שעה, ואני חושבת לעצמי, אולי, אבל רק אולי
כל העניין היה מתיחה אחת גדולה, ואתה לא מתכוון להופיע.
עוברות מספר דקות, ושוב נשמע הצלצול.
אני כבר לא מתאמצת לקום, אמי פותחת את הדלת.
ואכן מהצד השני, אתה עומד, ושואל אם אני בבית, ואני שומעת את
קולך ומבינה שזאת לא מתיחה ואתה אכן כאן.
אני כ"כ מתרגשת.
אני באה מהסלון, לכיוון הדלת, ורואה אותך, אתה מביא לי ורד,
אומר לי שלום, ונותן לי נשיקה.
אנחנו יוצאים מביתי והולכים לכיוון הקולנוע...
הגענו, אתה קונה כרטיסים ואנחנו נכנסים...
הסרט הסתיים ויצאנו לכיוון בית הקפה, התיישבנו, הזמנו, והתחלנו
לדבר.
אחרי שעה וחצי, קמנו והתחלנו ללכת לכיוון היציאה מבית הקפה.
שאלתי "מה עכשיו?" כי לא ידעתי מה אתה רוצה לעשות, שאלתי אותי
אם אני רוצה לבוא אליך הבייתה, ועניתי בחיוב.

נכנסנו לביתך והתיישבנו בסלון, ישבנו שם ודיברנו, על כל נושא
שעלה לנו לראש, זה היה כ"כ כיף, לדבר איתך, אחרי כמה זמן, קמת
והדלקת את המערכת על מוזיקה שקטה ורומנטית, התיישבת לידי
והמשכנו לדבר, לאט לאט השתתקנו, התקרבנו אחד לשני והתנשקנו.

זאת הייתה הנשיקה הראשונה שלי, הייתי כ"כ מאושרת, כל חיי
תיארתי לעצמי את הנשיקה הראשונה שלי, וכ"כ רציתי שהיא תהיה
איתך, אך אף פעם לא תיארתי לעצמי שזה באמת יקרה.
זה היה ממש כמו התגשמות של חלום.