|
אני יושבת פה מולך ואין תגובה
מילה שלך לא נכתבת,
אתה לא עונה
אני לא מדברת
ואתה נמצא רחוק.
שאלה שעפה באויר
כן או לא ?
אין תגובה
ואני לא ממהרת.
בלב התוגה עולה,
נגמר הזמן
החול כבר זורם לצידו השני
ונחנקת.
בשמש
אני עומדת
ודוהה.
הצבע בחיי
נעלם
וגופי קמל.
מילים נזרקות
בלי משמעות
הכאב גדל.
יום יום
אני זוכרת,
עכשיו רחוק
וארוכה הדרך. |
|
|
(שידור חי מגביע
דיוויס, ערוץ
1)
שדרן א': הממ,
רק שתדע, הראל
לוי פה לידינו,
אתה יכול לשאול
אותו משהו אם
אתה רוצה.
שדרן ב': תודה
לך.
(פאוזה)
שדרן ב': שלום
לך הראל לוי, מה
שלומך?
הראל לוי: טוב,
תודה.
שדרן ב': הנה,
שאלתי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.