דמותך נחשפת מן הערפל הכבד,
העיניים הבוהקות, השפתיים החושניות
והחיוך, החיוך שאף פעם לא אשכח
הרי כאלה הם פניך, פני מלאך.
לבוש בחולצה לבנה מכופתרת
שמוסיפה אור ליופי הטבעי שלך
אתה קורא בשמי ורואה אותי מאושרת
אתה רוצה שאשאר איתך שאהיה לנצח שלך
השפתיים שלנו סוף סוף נפגשות,
והן רק מגבירות את עוצמת הרגשות.
הנשיקה שסופה לא נראה באופק
הנשיקה שרק מגבירה לנו את הדופק.
שנינו על חוף הים נהנים מהחיים
מתנהגים כמו כל זוג אוהבים
כאילו הזמן נעצר מלכת
הוא שלנו עכשיו, שלי, שלך ושל האהבה.
אך צלצול השעון הפסיק הכל...
כל מה שהיה כל מה שהרגשנו נמוג...
הנה, זה שוב, זה שוב רק בחלום.
אני רוצה כל כך שזה יהיה אמיתי
שלא רק בחלום תהיה איתי אך זה בלתי אפשרי. |
