היא תקום בבוקר ותצחצח שיניים, תתארגן ולעוד יום שקט של געגוע
כשהוא יופיע מאחוריה ויחבק אותה. היא תראה אותו דרך המראה
ותחייך אליו.

תלבש את השמלה ההיא שהוא קנה לה אז והוא יפתיע אותה בחיבוק,
ילחש לה באוזן כמו שהוא אוהב אותה.

בערב הם ידברו, שיחת נפש כזאת על הספה בסלון, בעיקר על כמה
שהיא מתגעגעת ורוצה, קשה לה ככה. הוא יענה לה, והיא כבר תדע מה
הוא רוצה להגיד.

גם בלילה במיטה, כשהכי חשוך, היא תירדם בתוך החיבוק החם שלו,
אל חלומות מסוייטים של לישון באלכסון.

הם זוג מושלם, כולם אמרו ככה. שהם צריכים להישאר לנצח. האהבה
הכי טהורה שיש.

ובבוקר למחרת, היא תקום ותסתכל על התמונה שלהם יחד מהטיול
ההוא, הוא מחזיק אותה ושניהם מחייכים למצלמה.

רק כשהיא תקום בבוקר ותראה את כל הפרחים היא תיזכר שוב. הם לא
ממנו.