|
שבריו הקטנים של חלום רמוס
מתחברים חלקם על צדם ההפוך
יוצרים את השד
בונים את ידיו החשופות של הפחד
ואת ציפורניו המחודודות
ודמו זורם ברחובות העיר
מטפטף מחלונות בעלות תריסים מתנוססים
ואין מי שיסגור אותם
וגם לא שחודרת לנשמתך רוח פרצים
על שלטי החוצות מופיעים פניו של השד אלפי פעמים
הכבישים נסדקים לאט
וכבר בצעירותם מאבדים הילדים את ראייתם
ונשימותיהם מתחלקות לפי מנות שוות
יושבים במעגל מסביב לשד
מאזינים לסיפורים על ממשלות וממלכות
אבירים ונסיכות
מסוממים וזונות
בעיניהם הבלועות והשחורות
מתבוננים בלהבה דועכת
בצפייה למחר המבטיח
רק חייג USA1234
עבודה,מגורים,עתיד,מסיכה
זה הכל שלך.
תעשה את זה.
למען דור ילדיך.
קדימה. |
|
|
"אדוני, הצלחתי
להחזיר שני
ריבועים נקיים
יחסית... לא,
לא, השאר לא
שמישים. לא
שמישים, נו, אני
אומר לך! מה זאת
אומרת? אם אני
רוצה את הפיקדון
חזרה, אני צריך
לשאת בתשלום על
הטכנאי של
'עלילי' שבא
לבדוק אם הם
ניתנים למיחז...
אולי תגיד לי
אתה מי שמע על
פיקדון בעלות
הנייר עצמו?!"
הנוחיות של אתר
החרמון בתנופה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.