יונתן חרפק / שירה שאחרה לבוא |
יובל של שפכים, זורם
מי ביבים אט אט עורם.
ועל כן בקולו הצורם
גידים ועור אט אט קורם.
נושם כצמח בזכות כל עלי
לא אומר נואש עלי.
תני תקווה תני סימן
בצבע אשלגן תני חמצן.
נואש נרגש נפעם נקרש
ציפור עייפה נשבר הקש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|