אחזת בכנף בגדי
אבל לא אותו תלשת
הפשטת אותי מבגדי נשמתי
יצרת שסע..

הן הבטחת
שהמבול לא ייראה
וקשת בענן תופיע

דממה חרישית
קולי נדם
אייכה?

אחוז נא בי
שיר לי את קינת רחל..
כשם שקלידי הפסנתר
נכנעים לעצב..

ליבי נכון
הזרק לי את המורפיום
הדק היטב..היטב הדק
פן תפוג ההשפעה

אני נושא קינה
בשם כל הכינורות
בשם כל העצב

אנא הבא מזור
לבאי כל כאב

ובהישמע קול תרועת שופר
אנא..
המצא מנוחה נכונה
למי ששם יהבו בך

ואתה ששומע אותי
שם למעלה..
שלח נשיקה לנשמה אהובה
שלבטח מתגעגעת..

שמור אלי..נצור
את כל אותם רגעים
בהם ניצחה הגבורה
את העצב..

ואף על פי כן..
אותך אוהב
שכן רק אתה לי חבר..
כאן בדומיה.