הוא הסתכל עליה בעודה מתפרקת לרסיסים, בלי ידיעה מה עוד אפשר
לעשות. איך אפשר לנחם, לעצור את ההתפרקות הזו, כל מה שנותר לו
זה לצפות.

הוא חשב לרגע להביא לה כוס מים, אומרים שזה מרגיע, אבל היא
היתה במצב שבו הכוס היתה פשוט נופלת ונשברת. הוא חשב לשניה
אותי לדבר איתה על זה, לנסות לשכנע אותה ששום דבר לא קרה או
שאלו החיים, או איזו קלישאה יפה אחרת, אבל הוא פחד שתצעק עליו
ואולי תתחיל לבכות חזק יותר.

לדקה הוא הירהר באפשרות של לקרוא לאנשים אחרים, כאלו שאולי
יודעים מה אפשר לעשות, אבל הוא הרגיש מבויש שהוא לא הצליח אז
החליט פשוט להישאר בשקט.

הוא נזכר בסרטים שראה, בספרים שקרא, אך דבר לא עזר. בסופו של
דבר, הוא רק הסתכל עליה בעודה מתפרקת לרסיסים, לא יודע מה אפשר
לעשות, איך אפשר לנחם, לעצור את ההתפרקות הזו, כל מה שנותר לו
זה לצפות.