ליבי סגור במנעול מזהב,
בגלל אותו בחור שאת המפתח גנב.
כנראה שאין כבר דרך חזרה,
מאותו השביל שנשמתי בחרה.
האמנתי בך בעיניים סגורות,
לא ראיתי מה שראו אחרות.
הלכתי בעקבותייך חודשים שלמים,
איני מבינה איך ליבי היה כה תמים.
הרגשה של ריקנות נאגרת בתוכי,
והדמעות את גרוני חונקות,
מחשבות מתרוצצות במוחי,
ואותם המראות לעיני חוזרות.
סודות נעולים בליבי,
מבלי יכולת להתגלות,
רוצה לביתי להגיע,
אך רגלי אינן הולכות.
כשבאת אלי ונכנסת לביתי,
הייתה הרגשה שהכל אמיתי.
בליבי הייתה פינה בשבילך,
מן אור קטן שדולק בחשכה.
ועכשיו הכל נשאר כשהיה,
אחרי שעברה כמעט שנה.
יש כאב כשל דקירת סיכה,
אך החיים מצווים עליי שתיקה.
הרגשה של ריקנות נאגרת בתוכי,
והדמעות את גרוני חונקות,
מחשבות מתרוצצות במוחי,
ואותם המראות לעיני חוזרות.
סודות נעולים בליבי,
מבלי יכולת להתגלות,
רוצה לביתי להגיע,
אך רגלי אינן הולכות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.