אם נלך יחפות על הכבישים הלוהטים של יום כיפור
יד בתוך יד
חמה בתוך קרה
ולא להפך,
אני אגיד לך,
קרובה מתמיד,
שהציפייה כירסמה בי כמו
המון עכברושים שחורים עם זנבות מצליפים
ואת תבקשי לראות את סימני השיניים
כי תהיה לך תשוקה מיוחדת לפצעים וצלקות וכוויות וחתכים
ותנשקי הכל
לאט-לאט
ואחרי כל נשיקה תסתכלי לי בעיניים
שממילא חיכו, רעבות למבטך.
שלי יתמלאו בשלווה פתאומית
כמו סערה רחוקה של רעמים וברקים
שהופכת שינה ללילות לבנים
ושלך -
יער של ריסים שחורים
נפקח-נפתח-נפקח.
אני ארגיש איך
הגבעול שלי נלפת חזק בשלך
ותרגישי את הנשימה שלי
סמוקה כמו אש חיה.
אם השמיים יפלו ויכסו אותנו
אני אשאר -
חזקה ויציבה
רכה ומתמתחת לקראתך כמו חתולה
ולא
מצטופפת איתך על איזו כורסא
מחטטת בעצמי בלי קול
חיוורת
מבושה. |