אני מכיר את גיא מאז כיתה ד'. הוא הופיע ככה יום אחד באמצע
השנה והצטרף לכיתה. הייתה לנו כיתה מגובשת וקיבלנו אותו בלי
יותר מדי בעיות. מאז עברו כבר הרבה שנים. משום מה נשארתי בקשר
עם גיא לארוך השנים ויש בינינו חברות אמיתית. אין דבר שאני לא
יכול לספר לו וגם הוא מספר לי הכל. . .
בכל זאת לא ידעתי מה לעשות עם הסיפור של גיא. הוא נוגע בנושאים
שלא לכולם נוח לדבר עליהם. כשחלטתי שהגיע הזמן לסיפור השני
שלי, ואמרתי לו את זה הוא לא התנגד. ישבנו בסלון שלי, הוא עם
כוס קפה ואני עם פנקס ועט והוא התחיל לספר. הרי לפניכם מה
שיצא, סיפורו של גיא (אני אשתדל להשאר אותנטי):
גיא יושב בחדר החשוך, חריץ בחלון מכניס פס דקיק של אור ירח
לבן. כבר אמצע הלילה, אין לו מושג מה השעה, ויש לו הרגשה שהוא
יעביר את הלילה בלי שינה. הרבה דברים יושבים לו בראש. גיא
מרגיש שעד שהוא לא יפתור את הבעיות שלו הוא לא יצליח להרדם ולא
לצאת מהחדר, שנראה כמו תא בבית סוהר. כולם יודעים שבלילה זה
הזמן הכי טוב לחשוב, הוא אומר לעצמו.
גיא חושב על זה שירון לא מזמן עזב את הדירה ועכשיו הוא לא ידוע
מה יקרה. כל הסיפור הזה עם ירון עדיין לא ברור לגיא. גיא לא
יודע מה הוא צריך לעשות עכשיו ומה יהיה נכון מבחינתו. האמת שזה
מתחיל עוד הרבה הרבה לפני כן. קשה לשים אצבע על נקודת ההתחלה,
גיא זוכר הרבה דברים שקשורים. . . בעצם הכל קשור.
כבר שגיא היה ילד, מאז שהוא זוכר את עצמו, הוא היה שונה. הוא
פשוט לא ידע מה זאת אומרת. הוא הסתכל סביב ומצא שכולם כמוהו,
אבל הוא הרגיש שונה. הזמן עבר והוא התבגר אבל הרגשת השוני לא
הרפתה. הוא זוכר שבצבא הוא ראה סרט כחול עם כמה חיילים במשמרת
לילה וכולם התלהבו, כולם חוץ ממנו. שנתיים אח"כ, הוא ראה בחור
ברחוב. לא מישהו מיוחד, סתם בחור, אבל הוא הרגיש שהוא פגש
מישהו חשוב. הגוף שלו בער, הלב שלו דפק ונהיה לו חם. הוא הרגיש
שהוא חייב ללכת לדבר איתו. ואז כשהוא הבין שהוא רוצה יותר
מלדבר איתו, פתאום נפל האסימון, הוא קלט - הוא הומו.
מאז עבר הרבה זמן, גיא גר לבד. הוא סיפר להורים שלו והם גירשו
אותו מהבית. גיא כבר שלם עם עצמו. חבל רק שרוב הבחורים
ה"סטרייטים" לא מקבלים את זה, לבחורות אין בעייה עם זה. באמת
לגיא יש אוסף ידידות, ידידים רק פה ושם. הוא תמיד אומר בנים
מפחדים מזה, הם חושבים שאני אתחיל איתם או משהו.
לקח לגיא הרבה זמן להבין מה עושים במצבו. איך מתחילים עם מישהו
ואיך יודעים עם הוא "בכיוון שלך" או לא? התשובה, למזלו, הייתה
הרבה יותר פשוטה. כשהוא ראה את ירון הוא ידע מיד, הוא אפילו לא
היה צריך לשאול. האמת שירון היה זה שיזם, תגיד בא לך לשתות
קפה, אני גר פה לא רחוק. גיא הרגיש בעננים. הם ישבו שם ודיברו
שעות. בפעם הראשונה גיא ידע שהוא מדבר עם מישהו כמוהו. מישהו
שהוא יכול להיות איתו פתוח ולהגיד לו הכל בלי לפחד. גיא סיפר
לו שזו הפעם הראשונה שלו ושהוא לא יודע מה בדיוק עושים ואיך.
ירון הרגיע אותו ואמר לו תמיד יש פעם ראשונה ולא צריך לפחד מזה
אלא פשוט לזרום ולתת לדברים לקחת את הכיוון שלהם. מאז הם היו
ביחד.
גיא זוכר את הפעם הראשונה בבירור. את ההצמדה לקיר הקר. איך
בתוך שניות מתקרר כל הגוף. אז באה הלפיטה מאחור, לא חיבוק או
ליטוף, תפיסה של שוטר שמחזיק רוצח, תפיסה אגרסיבית, אחיזה חזקה
ביד ויד נוספת סביב הגוף ככה שאתה לא יכול לזוז, רק לחכות וקבל
בהכנעה את מה שעומד לקרות. פתאום אתה צמוד לקיר מלפנים וקר לך
ומאחור את מרגיש כאילו מישהו גדול וחזק, בעל סמכות, מחזיק בך
וקובע את גורלך. גיא אומר שיחסי מין אצלם לפעמים דומים לאונס.
ואז החדירה שגם היא תוקפנית לא פחות. קצת קשה לו להסביר איך
הזין נכנס לחור של התחת בתנועה אחת חדה ואז מתחיל לסגת ולחזור
פנימה שוב ושוב. גיא זוכר איך כל הגוף רעד והוא צורח מכאב.
איך כל פעם שהוא נדחף מאחור לכיוון הקיר, פניו מקבלות עיוות של
כאב ואז פיו נפתח כאילו מעצמו ומוציא יבהבה של כלב שכרגע דרכו
עליו. גיא היה מאושר, סוף סוף זה קרה והוא ידע שזה המקום שלו,
ככה צמוד לקיר הקר, בלי יכולת תזוזה.
גיא ראה שאני קצת מתקשה עם התיאורים האלה אז הוא ניסה להסביר -
תראה אצלנו קשר ואהבה זה קצת שונה מאצל "סטרייטים" וגם
מלסביות. אהבה אצלנו קשורה בקשר חברי רגיל, אבל ביטוי של אהבה
פיזית קשור הרבה בכוח ואלימות. אין אצלנו נשיקות כמו בסרטים,
אצלנו נשיקה מלווה בלפיתות צוואר חזקות ולפעמים בנשיכות. ירון
פעם חתך לי את השפה וזה היה הדבר הכי נפלא שהיה יכול לקרות לי.
. .
ככה גיא יצא עם ירון במשך חודש. לפני כמה ימים כשהם היו במסיבה
בא אל גיא בחור והציג את עצמו, אמר שקוראים לו אבי ונתן לגיא
את מספר הטלפון שלו. גיא ידע שזה לא בסדר, אבל הוא לקח את הפתק
שם בכיס וחזר לירון בלי להגיד כלום. אחרי יומיים הוא היה בבית
של אבי אחרי זיון, מקלחת וסיגריה. בדרך הביתה הוא חשב על ירון
שעדיין בעבודה ולקח עוד יום עד שהוא היה מוכן לדבר איתו. ירון
חזר מהעבודה, וגיא ניסה לספר לו מה היה, הוא רוצה לומר שהוא לא
התכוון, אבל ירון לא רצה לשמוע. ירון נעלב ויצא מהבית עצבני
וכמעט בוכה. גיא אמר לי שהוא הרגיש מוזר באותו רגע כי עד עכשיו
ירון היה האגרסיבי והדומננטי בקשר וגיא כנראה בגלל חוסר
הניסיון, היה הפאסיבי.
בקשרים אצלנו יש גם אגרסיביות וגם רגישות אבל זה מתחלק, כל אחד
אחראי על תחום אחר וזה איכשהו משתלב יחד. (בשלב הזה שמתי לב
שלגיא קשה להשתמש במילה הומו, הוא כל הזמן אומר אצלנו). בכל
מקרה זה היה לו מוזר שפתאום ירון היה הרגיש ונעלב ממה שעשה.
גיא אמר שמבחינתו הוא ציפה למכות ואז לזיון פיוס.
כך נוצר המצב שבו גיא לבד בחדר, חושב על החיים שלו ועל מה
הלאה. (גיא השתתק כאילו שהוא לא בטוח במה שהוא אומר באותו רגע
ואז המשיך). כל המצב הזה גרם לו לחשוב על הקשר עם ירון. זה היה
הקשר הראשון שלו והוא היה מרוצה ממנו מאוד. הוא גם אהב את
ירון, הוא לא היה מאוהב בו, אבל בהחלט אהב אותו. הוא רצה שהכל
יצליח ועבד קשה, אולי יותר מדי קשה, כדי שהכל תמיד יהיה מושלם.
גיא היה בלחץ ולא נתן לעניינים לזרום ולהגיע למקומם הטבעי, הוא
תמיד לחץ וכיוון שהכל יהיה בסדר. איכשהו הוא הצליח להוציא
מהקשר שלהם את כל הכיף, והוא גם היה מספיק טיפש כדי לא לשים לב
לזה. בסוף כל הרצון הטוב והניסיונות רק פגמו. בעצם בגלל שזה
היה הקשר הראשון שלו, הוא היה קצת באופורייה, והקשר פשוט לא
זרם בצורה טביעית. לא פלא שהקשר התנתק בסוף, אבל אם זה לא היה
זה, אז משהו אחר היה קורה. גיא זוכר הרבה פעמים שירון שידר לו
מסרים כפולים של אי ודאות, אבל הוא התעלם מהם ואמר שיהיה בסדר,
שזה רק ההתחלה והכל יסתדר בהמשך.
הכי מצחיק, גיא הוסיף בחיוך, שהוא לא יודע מי יצא "לא בסדר"
מביניהם. מצד אחד הוא כועס על עצמו כי הוא הרס עם המאמצים
המיותרים. מצד שני ירון כל הזמן אמר שהוא לא יודע, במקום לנסות
להבין באמת מה קורה ולעזור לקשר. הרי הוא ה"מנוסה" שבין שניהם.
בכלל, להגיד לא ידוע מה יהיה, זה לברוח מבעיות ולא למצוא להן
פתרון. זה גם השאיר את גיא במתח וגם גרם לו להתאמץ עוד יותר
כדי שירון יחליט. גיא כועס על ירון שברח מהבעיות ולא הראה לו
מה הוא עושה לא בסדר או אמר לו מה לא מוצא חן בעיניו. אם ירון
היה עושה משהו אולי היה אפשר להציל את הקשר.
גיא לא בטוח מה יהיה בהמשך. אולי ירון ירצה לחזור, אבל גיא
חושב שזה לא יהיה נכון מבחינתו. יהיה לו קשה עכשיו להתחיל משהו
חדש עם ירון ולהמשיך עם הקשר כמו שהיה עד עכשיו הוא בטוח לא
רוצה. גם ללכת לאבי גיא לא רוצה כי זה היה סתם סטוץ. עכשיו מה
שנשאר לגיא לעשות זה להחליט מתי ולאן ממשיכים מהחדר החשוך
מבלי להתקע חיים. . .
אני מכיר את גיא, הוא חבר טוב שלי. אני לא יכול להגיד לכם מתי
הוא יצא מהחדר החשוך ולאן הוא ימשיך עכשיו, אבל דבר אחד בטוח
הוא יסתדר ויתקדם הלאה. אני באמת חושב ככה ואני מקווה שגם אתם.
. .
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.