שרה להב / 558. נתקשטו חיי |
עוד דמעה חורטת קו
כחוט-חסד בסתו
כי, אביב השליך מידותיו
לקיץ שצנח לשרב
אף שכבה לי הדמות
בשחרו של יום למוד,
ברוח מרעישת דופק
ורקיע עד אופק.
רק הסוד שאישי באני,
לאגמי הסעור, לגני
והיו נפלאים שמי,
הוא המקשט חיי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|