New Stage - Go To Main Page

שי לוגסי
/
אי שם

באחד מן הימים כשאוכל כבר להריח את ריח השלווה
ולשכוח את המהלומה של אותה המכה
אוכל לעוף למעלה עם זוג כנפיים
עטופות בחוט שני
תלוי בין אדמה ושמיים.

בין פסיעות רכות של אור עומד בחדר השחור
מולי עומד מלאך-שטן זוכר לי כל מה שלי עבר.
טיפות של גשם מלחמה זורמות קפואות על פני האדמה
והאדמה חמה בוערת,
רק היא עודה זוכרת.

מילים יפות כבר לא יועילו לך,
מלאך בודד אני, נשכח, בשדה הקרב.
חסרות היו לי בחיי טיפה של אור ומעט אהבה
ועכשיו רטוב כולי,
ספוג -
חסר תקווה.

נופל חרש על חול זהב,
נסתר, עיוור מעין כל אב.
לאט-לאט ליבי מאט
סופה בחוץ
בלב
שקט.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 30/12/05 15:32
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שי לוגסי

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה