לא אכתוב על
תחושות החמצה
או על נכות רגשית משוועת
על נושאים ברומו של עולם
במסווה של שירה נוגעת.
ולא אשזור מילים
מעוררות רחמים
על מחלות וסמים לא קלים
על תחלואות החברה הישראלית
ודוחות העוני השנתיים.
אספר בפשטות על אותם רגעים
שהייתי רוצה למחזר
כפיסת נייר במפעל
שעומד להסגר.
לא אכתוב על אהבות נכזבות
וצירופי מקרים אבודים
על הזדמנויות לא מנוצלות
וילדים ירוקים
במחסומים.
רק אתרגם למילים
את אותה הפשטות
שבחיי הבינוניים
לא אתיימר לבקר,
להשמיץ, לסמפט
את האוויר שאנו נושמים.
ולרגע אחד
של שקט,
אוכל לשמוע את האושר
נושף לי מעבר לעורף
ואומר, יהיה בסדר. |
