|
אבא. שומע את קלידי הפסנתר?
את נגינתי על מיטרי הגיטרה?
תליתי ציור על המקרר.
בשלל צבעים וחיוכים.
תבוא לכסות אותי בלילות החורף הרעים?
או להמשיך לשקר שאתה באמת בא?
אבא. תתלה את דמיוני לייבוש?
תוכל לקנות לי אחד חדש? כי הישן מבוזבז.
תסנן לי את הנשים בחיי?
לא תרשה לאף אישה לא טובה לעבור נכון?
אפשר לסמוך עליך?
אפשר לשיר לך שיר?
התכעס אם אחצה את גבול הטעם המר?
אבא. |
|
|
אם חושבים שמה
שאני אומרת נגנב
מהשער האחורי
כנראה שאני
יודעת להתבטא
מיכלי מרוצה
מהגיגיה, ורוצה
לכתוב ל"העיר"
כשהיא תהיה
גדולה (זה
ההמשך) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.