אורית טל / אהבתי לחורף |
הנחתי ראשי על הכר.
חלמתי אותך באלפי צבעים
גוונים, שונים ומשונים...
הריח עדיין אופף את הסדינים.
ידעתי, ברגע שנסגרה הדלת
שלא, לא תשוב יותר לעולם
לפחות עד שייגמר החורף,
ואז אני נזכרת שאת גופי היית עוטף
את נשיקותיי טורף
את מילותיי...
גל של עצב אותי סוחף.
אולי עדיף, ככה לבד
שוכבת עירומה על הגב.
הקור מטפס במעלה גופי
עכשיו אני יודעת,
זה סופי.
-מאז אני אוהבת את החורף-
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|