אני מתחילה בעין וגם הוא.
שנינו עיינים. אבל הוא
גבוה ממני לפחות בראש,
ואני רחבה ממנו בירכיים.
בלי למדוד
קשה לדעת את ההפרשים
אבל אפשר לראות שיש.
לאחרונה הוא קנה אוטו.
גם לי יש, אבל אנחנו
מעדיפים בטלפון
שיחה אחת טובה
באמצע "עמוק באדמה" - בדיוק כשמתחילים
למכור מכוניות חדישות ושוקולדים בפרסומות -
במקום נהיגה בכבישים מסוכנים. וזה הגיוני.
אני יכולה לגלות עוד פרט ממה שקרה
ביום שדיברנו באמצע של ה"עמוק..." וזה
ששני אנשים נסעו במכונית אחת,
שהייתה שייכת לנהג. השני היה בסך הכול טרמפיסט,
אבל הוא ניצל לרעה את ההעדפות המיניות של הנהג.
סחט ממנו כסף וכוח, ובסוף עוד הכניס לו כהוגן,
והיה שם דם. כל זה כבר קרה אחרי
השוקולדים 'מוצארט' או המזון הקטלני שפרסמו לתינוקות,
לפני שהורידו אותו סופית המדפים.
ראינו שזה חזר, אז אמרנו להתראות כשייגמר.
ניתקנו ונמצצנו רע מאוד עם ההמשך
הנורא שכבר גיליתי פה למעלה.
בסוף, הנהג, שהיה גם הומוסקסואל, ובמקרה הזה גם המנוצל,
הלך בודד ברחובות החשוכים של איזו שכונת עוני,
בזמן שהשני אחז בהגה של המכונית,
שצייתה לו כמו הבעלים המרוסק שלה,
ופילחה את הסמטאות בסנוור פראי.
על רצועת הקרדיטים, כבר היינו, עין ואני, בקו
ועין אמר - די.
מהיום אני מחרים את "עמוק באדמה",
כמו שפעם הוא החרים את "אגד", שעצבנו אותו.
אני רק ארוויח מזה,  הוא אמר, כי עכשיו יהיה לי יותר זמן.
ואז ירדנו מהנושא ועלינו על פסים אישיים, כמו
מה קורה לנו בחיים. ופתאום רבנו, כי אמרתי לעין -
אני מעדיפה את החוויה שלך
במקום התיאוריות שאתה מלביש עליה,
וסיפרתי לו שיר שכתבתי על סיוט
שבא לי בלילה. הוא אמר - נמאס לי
מטכניקת ההיפוכים ה'וודי אלנית' שהשתמשת בה.
האמריקאים מתים עליה. זה נדוש. נעלבתי, אז הוא אמר -  
אני יודע למה אנחנו רבים.
זה בגלל הגועל נפש שראינו. חבל מאוד
שדרמה של יחסים, סליחה, רקמת יחסים
מעודנת ומורכבת הופכת להיות
אוסף של סנסציות. אני לא מבין את זה.
ואז הוא אמר - בעצם אני כן מבין.
אבל הוא אמר סיבה לא מעניינת,
אז מחקתי לו.