|
והלב הפך לאבן
זה קרה עם השנים
וככל שהתבגרתי
כך גברו המחסומים
והלב קפא לאבן
מחוסן מרגשנות
וככל שהתקדמתי
נשכחה שם המהות
והאבן, היא שותקת
מכוסה בצלקות
לא רוצה לחוש עוד צער
מרחיקה את הדמעות
רק צליליה של גיטרה
אט חודרים את הקליפה
כשרועד מיתר בחושך
גם רועדת הדמעה
והלב דומם כאבן
אך הזמן ממשיך לזרום
עם הזכרונות בלילה
הוא מוסיף בי עוד לפעום |
|
|
אמא, מה זה
הפתקים הצהובים
הקטנים האלה
שקנית לי?
מי בכלל אוהב
לכתוב במלבנים
קטנים וצהובים?
גרפומן
הסלוגנים
במבט לאחור |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.