15.8.05

קפה קר על עור חם,
ולהפך, זה כבר כמעט ולא משנה.

ללחיים שלך יש טעם אחר מבפנים,
ומבחוץ אין טעם בכלל. רק איפור.

אני קצת רוצה לחבק ולומר
משהו חשוב,
אבל נדמה שאת כל הדברים
כבר אמרו לפנינו
יותר טוב.

אספרסו ארוך.
מר, כדי לאזן את הלשון עם הלב.

[סוכר משקית נייר גלילית קטנה,
שגנבת מבית קפה,
כי סוכר רגיל את לא אוהבת.
אמרת
שאין לו טעם של
בילוי].

חרוזים זולים שהתפזרו על הרצפה,
חבל לך לדרוך,
אבל לאסוף אי אפשר בינתיים-
בבקרים הידיים עדיין רועדות.

בעצם,
כל הזמן.