אנשים צומחים בתוך מסיכות
פעורי עיניים, כדי להיראות
כדרכם של כלואים הכמהים לעולם
מחוץ לקירותיהם המבוצרים,
ובהם רק זוג צוהרים
לנפש.
ואני, הילדה עקומת העיניים
השפלתי מבט ומדרגה -
עד לתחתית צינוק מבאיש
היכן שלא יביט בי איש
דהיתי לצללית דקה
חשבת שאני ריקה
עייפת מלשאול
לטבול - בעכירות עיניי
דמעות צלולות בלכתך,
התנפצו אל דופן המסיכה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.