הקצתי בבוקר
בין הסדינים הריקים הקרירים,
שאיבדו את חמימות מגעך
עוד בטרם הלכת.
בלילה, בחושך,
מצאתי לך מקום בגופי,
אך לא בלבבי.
אתה מבין,
אני,
אוהבת שבאים עליי מלמעלה למטה,
מהראש,
אל הלב, ומשם והלאה.
ואתה
כתפוחו של ניוטון,
לאחר שעשה דרכו לאדמה.
אל ראש העץ שוב לא תגיע. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.