|
הסתכלי לי בעיניים כשאת מוצצת.
שבי רחוק.
אני לא מסוגל לשמוע אותך
לועסת.
התקרבי, גברת עיניים שקופות
אני מאבחן
חוכמה
נוזלת לך עד הגרון.
הסתכלי לי בעיניים
לפני שאת צוללת
מצמצי "להתראות".
עדיין בגבולות השרטוט שלי.
|
|
|
לכתוב סלוגנים
זה כמו לאשר
יצירות, רק עם
יותר אגו ופחות
תהילה.
אחמד אחמד,
הפועל השחור
בבמה, שעשה עושה
ויעשה את שניהם
אבל חושב
ברצינות להתחיל
לכתוב סיפור כי
ככה אי אפשר
להמשיך! אפשר
לחשוב שאני מקבל
משכורת על זה,
אפשר, אבל עדיף
שלא כי אחרת זה
יכניס אותי שוב
לדיכאון. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.