תותי שדה / צל בצמרות |
כרוח מאצל צמרת עץ
בליטוף שמלותיה את להבי הבדים
במחול משביה החם
לו היה הדבר בידינו
ולו לרגע נכנסה ביננו
האשה האחרת על ריבוי פניה
הילכותיה
ריסיה המתעפעפים
מילותיה ככה באו דבריהן העפים
בנות החווה שצדת לך
מתפנקות בערגה ובאגן מתלפת
על גופי בין שדיי בעמק האהבה אליך
השבוי בתווך ירכיי
וצחוקן המפויח באוזניי מפעם רק אותך
יכולתי הרי לעוזבך
כלכת רוח מעץ
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|