אצבעותייך נוגעות לא נוגעות מטפסות מאצבעותיי לברכי.
כשאתה בירכיי אני מגורה ברמות שלא הכרתי בעבר מפוחדת על מה
שיקרה ממש עוד מעט.
אתה לא עוצר, אתה לא לוקח שבויים ואני נאנחת בלי שליטה.
ואתה עדיין לא שם, רק חג כנשר הממתין לשעת כושר.
פסחת עליו וטיפסת לבטני, חודר פנימה לטבורי. מראה לי מה עומד
לקרות, ממה עליי לפחד.
ואז שוב אתה מתחיל להתקרב, יורד למטה.
אתה שם, אוי לעזאזל אתה שם, אתה שם, כל כך שם.
אני צועקת צווחת משתוללת.
לא יכולה לעמוד בזה.
ואז היא מגיעה
כקשת בענן
כמים במדבר.
היא מגיעה ואני נכנעת לה.
מתמוססת לתוכה. אני אלפי חלקים
מליוני צבעים מגוונים, רבבות קולות.
דולפינים שטים
ציפורים עפות
והחיים כל כך חיים.
ועכשיו לך מכאן בבקשה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.