|
פעם אחר פעם,
בסתר,
אני תופס עצמי
מלבה את מדורות
העצב והכעס והפחד -
רץ לחצר האחורית
לובש את בגדי הפועל
המפויחים והמפוחמים והמיוזעים,
ממלא פי עשן
ועיניי מים
מוסיף עוד קיסם
וחוזר.
כדי להניע קדימה
את מנוע הבעירה הפנימית,
כדי שיהיה לי על מה לכתוב. |
|
|
רגע,לא הבנתי פה
משהו, אז אם
חיים מהמכולת
בוגד באשתו עם
משה הסנדלר, איך
יכול להיות שחנה
שותה תה עם שתי
כפיות סוכר
ועדנה בכלל לא
אוהבת בזוקה?
זאת שלא הבינה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.