חורף.
גשם.
עננים אפורים-שחורים.
קור.
רוח שורקת.
אוויר טהור.
צמרמורות.
כפפות.
מעיל.
זהו החורף,
החורף שאני כ"כ אוהבת.

אספלט שחור וקר מכוסה בעלים כתומים.
יותר כתומים מבמה חדשה.
והעלים האלה, כה תמימים.
פשוט נמצאים שם על האספלט, לא זזים.
נותנים שידרכו עליהם, וימעכו אותם.
ולא זזים.
לפעמים זה מעציב כשחושבים על זה ככה.
אבל,
זה מאוד יפה לראות את הכתום לשם שינוי במקום השחור.
השחור הקר והקודר, של האספלט שלא משתנה.
יותר שחור מבמה חדשה.

אני רוצה חורף חם ואוהב;
אנשים עטופים בצעיפים.
חובשים כובעי צמר לראשיהם.
מתחבקים ומגנים על עצמם מהקור.
מתאהבים.
זהו החורף שאני כ"כ אוהבת.

בחורף שלי אני רוצה,
איש אוהב,
כ"כ אוהב, שלא עוזב, ויודע לחמם מתי איפה ואיך.
שמבין את העלים הכתמתמים ומשתדל שלא לדרוך עליהם.
שיוצר תחושה קסומה.
תחושה של חורף.
                                       

29.10.05