ניקול קובליו / עוטף אותך |
זה קורה לך לפעמים
אך את שוכבת הכל שבור
בזכרון של יום אסור
וידך עוטפות את ראשי
חושי מתערפלים למגע גופך
החמים.
והיו זמנים של שמחות
היו רגעים של אושר
כשהרוע משתלט על הבוקר
ושהיום נפתח בחושך
ושאת שבה והולכת
נזכרת לשב ולא חוזרת
את תראי שהכל יסתדר
ושאת ואני נתגבר
ורגעי העצב ידעכו
ועיניך לא ישובו לדמוע
מעכשיו תדעי רק רגעי אושר
אל תשברי לי ילדה
תחכי עד הבוקר הבא
שהשמש תאיר ובוקר חדש יפציע
כי אני איתך ולא אעזוב
תאחזי בידי ותזכרי
תמיד - עוטף אותך...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|