New Stage - Go To Main Page

אופליה קוביין
/
שירי געגועים

To my dear Westley

אני ארוץ וארוץ
עד שאגיע אליך
או עד שאשרף בלהבה
אל תדאג -
אני לא פועלת על דלק
אני פועלת על אהבה.





תרדמת סתיו
ועכשיו
אני ישנה
כשתחזור
בעוד 100 שנה
תן לי נשיקה

אני מחכה.





כשאתה לא כאן
עצוב לי מאוד
וגם די מסוכן
כי קשה לי להיות
ומשהו בי מת

כנראה שככה זה באהבת אמת...





במיטה, שספוגה בריחי
אחכה לך
שרועה
הסדינים ילחשו את שמך
ואני אחכה
פרועה
בציפורניים מטופחות, משויפות
ברגלים ארוכות ויחפות
וכולי רטובה
אחכה לך -
עוד מעט אתה בא...





אני אהיה לך חוף מבטחים
אהיה לך כל הזכרונות הנשכחים
אהיה לך אור, אהיה לך קול
אהיה שום דבר ואהיה גם הכל
אהיה הכאב, אהיה המזור
אהיה לך בית אליו תחזור
אהיה לך דם, אהיה לך אש
אהיה התקוה כאשר תתיאש
אהיה לך חום של מליון נגיעות
אהיה לך עד שאחדול להיות.


26/09/2005



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 19/10/05 7:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אופליה קוביין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה