בתוך השקט המלא
אלוהים חופן
את כל הסיפורים
העצובים של העולם

וממלא בהם
את הרימונים
המבשילים אל תוך השנה
כמו שופרות שמחה

הטועם מהם
יכול לשמוע יצורים כבדים
ומכונפים מתהלכים
על פני כדור הארץ

את קול צחוקה
של הפליטה
שכבר מזמן
מצאה מקום לקבע
בו את היום

את צליליה של שיחת
יומיום של אוהבים
שהפכו לנוף וגם למזג אויר
בתוך חללי ליבם

הטועמת מהם
מקבלת אל קרבה
אלף שנות דור בגרגר
אהבת הפקר והסתר

את כל החלומות
של מי שלא רואה את
אלוהים ממטר

ושל אלו הנושמים אותו
כמו את ריחות הלחם
כשנוסעים בלילה
ליד גבעת שאול

כמו החיים עצמם
האוכל מהם בכל פה
מכתים את ידיו
לשונו
את בגדיו
בארגמן הסיפורים
העצובים

אלו שהופכים
כל נשימה נוספת
לשווה יותר
במיוחד
שבקצה שלה יש
עוד גרגר
של מישהו אחר
שהחלטת להפוך
לחלק מנוף ליבך

שיר למיכל ואורן
29.9.05