שני גבאי / יום רביעי |
כשאני יודעת שזאת השעה שהם נפגשים
את האחד שתמיד אהבתי ואת האחת שחייכה לליבו
יושבים אחד מול השני עם חיוך מסופק ועיני במבי
והיא טועמת את הטעם שלו! ומוסיפה שימחה ללב שלו
ומה שעצוב שמושלם להם כל כך שלי לא היה מה לומר ואין לי שום
קשר אליו, לפעמים חוץ מזה שהוא עדיין בליבי כי אותו אני אוהבת
3 שנים רואה אותו גדל ומשתנה אבל זה לא משנה
כי כל חלק אצלו זה כמו נס משמיים
ובגלל זה אני לא קוראת לזה אהבת אמת
אני לא יודעת למה אבל ברגע זה אני מאגנרת/מתעלמת את כל העולם
חוץ ממך ואין לי את היכולת להגיד לך את זה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|