|
א
את עושה את שליבך חפץ.
ליבך
אינו
חפץ
אותי .
כחפץ עשוי נייר
אני מונח במיטתי.
ב
מחשבתי
על גלי העצב שלה
נושאת
את גופי הדק
שמול הרוח מתקמט
נחרץ בעט יוקד
כתובת קעקע כחלחלה
במילותייך.
ג
אמרת
שאם זאת אעבור
אמרתי
אם את אינך חפצה
ואני לא אתקמט-
אני הופך חסין אש.
אך זה ימים אחדים
יש בי סימנים
וקצות הנייר אחוזים בלהבה
המכרסמת בבשר הנייר שלי
בלתי נראה
מול רקע לבן
ואני לאיטי
לאיטך
נשרף. |
|
|
אני שונאת
אותו.
או שהוא לא יורד
בכלל,
או שהוא מפסיק
באמצע.
ממאוכזבות
נאפסטר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.