בעודו חושב על ההפתעות, שהחיים זימנו לו עד כה, הבהב המחשב
שבחדרו, אותו מחשב שקיבל בהפתעה מהוריו לרגל סיום לימודיו.
עיניו צמצמו עצמן למסך, ומצאו שם עיניים. המבט שבחן אותו היה
זר. האישונים שעל הצג נעו בתאום עם אישוניו, כאילו קוראים את
מחשבותיו ומבינים את תדהמתו. לפתע העיניים חייכו, ובצידיהן
קמטים של חיבה, כאלה של דודות, שמחלקות הפתעות לחיילים במוצבי
אי שם. המחשב חייך אליו. והוא - משותק מפחד, התחיל לחשוב,
שאולי זה טריק של חברת מחשבים או אולי תסמין מוקדם של באג
שמתכוון להפתיע.
ללא שום התראה החל המחשב בגלישה מהירה ועצמאית מאתר לאתר,
כאילו מחפש איזו אבידה אינפורמטיבית דחופה. לאחר שיטוט מטורף
וקדחתני, נעצרה הגלישה באתר להכנת מזון מהיר, כאילו כיוון עצמו
המחשב לעבר מה שחש זה שבוהה בו - תחושת רעב בלתי מסופקת ובלתי
מוסברת, כפי שמעולם לא חש.
הדף הצבעוני, שהאיר את פניו חשף מידע שיטתי ויבש, בנוגע להחמצת
מלפפונים, קליפות של אבטיחים, כרוב וגזר. לאחר עיון דקדקני
בהוראות ההכנה, הבין את שלא עלה בידו להבין, כשהגיש לה לאכול
מצנצנות מרקחתו באותו יום גורלי, שקבע שהיא לא שלו יותר -
זה כנראה היה סוכר. |