רקדנו יחד צמודים..
כשלפתע התחוללה מהומה...
מה ארע מה קרה..
והרי כבר לילה...
כולם כאן יושנים...
ורק אנו השרביטים מחוללים..
ואולי בעצם לא לבדנו...

מביטים לצדדים..
מביטים נבוכים..
אין איש בפינה..
גם לא ההיא החשוכה..
ואז מורה השרביט בידו..
המשך ידידי ..
זה ודאי רק צרצר טורדני..

ממשיכים לרקוד הם ללא חשש ומבוכה..
והרי השרביט הוא הגבר שבחבורה...
אם אינו פוחד וירא מדבר..
אזיי מה לנו שנומר...

כך רוקדים להם שניים..
ליבותיהם צמודים והולמים פי שניים...
נצמדת אליו בשקיקה..
חושפת לה בלי בושה גם את רגלה...
ולוחשת אליו מעט ביראה..
חושקת בך ...

שרביטנו לא מהסס ולו לשניה..
מראה לה את הדרך אל חדר השינה...
חומקים להם שניים..
כך בשקט על ברכיים...
מציצים בגנבה..
אולי מישהו אותם כך ראה...
איך התנדפו להם מזו המסיבה...

אך אבוי אוי אלליי..
שוב צרחה אדירה נשמעה..
היה זה הצרצר ההוא הנורא..
שוב מצרצר ללא בושה..
ודווקא עכשיו בזו השנייה..
מה עושים איך שוב נמלטים ...
אל עולם המסתורים שכה חושקים...

אז צץ רעיון במוחו המבריק..
כן ידידנו השרביט...
פיקח הוא עד להשחית...
אמר לכולם חבר4ה במטותא..
השעה מאוחרת ...
המסיבה כבר נגמרת..
כיבוי אורות היה גם מזמן...
אז לא הגיע הזמן ...
ללכת לישון
מחר עבודה...
ואתם יודעים עייף אני נורא...

מביטים נבוכים ...
המסלקנו אורחנו..
האם שרביטנו הנחמד המקסים...
דואג כך בלי משים..
לשלוח אותנו אל דרכינו..
אוי לבושה שכך אירעה..
ואוי לזו המסיבה...
לא נבוא יותר אל ביתו של הלה..
בזים לו אנו נורא..

ואז קמה לה אותה הגברת..
כן זו המתהוללת..
כה חפצה היא באותו שרביטון..
לרקוד עימו את זה המחול..
אמרה כך לכולם קצת בנימוס...
חברים אל תעלבו ואל יפלו פניכם...
והרי כל רצוננו מעט להשתולל...
וודאי תבינו ללבה של גברת שכל נפשה ..
וכל רצונה...
הוא להיות עם שרביטה...

מחויכים מסמיקים..
מעט נבוכים...
עמדו שם החברים..
פיהוק גדול פצחו שם בקול...
ואמרו אוי השעה הארורה..
סילחו לנו בבקשה...
יודעים אתם מחר עבודה...
והנסיעה קצת קשה..
במיוחד אחרי השתיה המרובה...
אז ליל מנוחה..
וחלומות מתוקים...
ואל תשכחו לשמוע את שירת הצרצרים....