|
לפי מרחב הצל
אגדות קדומים קמות לתחייה
מול עינייך
סימפוניות שטרם נכתבו
מנוגנות לאחור
וריח בושם שעומד
כמו טחב עלי סלע
באמצע האוויר
(את הריח אני מכיר)
מפכים כמעיין הנעורים.
וכשנתרוקנה הנשמה
מים, מרוח, מירק ומפרחים
ומר הוא אפר- היומיום
(שלא שלי ולא שלך
והוא לשנינו וביד נדיבה)
נשמט אני
ומתפזר
כמו
קש
עד שהרוח מלקטת. |
|
|
עזבי אותך מיואב
שיאון ואדם
אורן, תראי כמה
מגניב יכול
להיות לנו יחד,
חסכתי כבר 15
שקל, נוכל לקנות
דירה. אני אעבוד
בזבל ואת תהיי
עקרת בית
אחד מציע
נישואין לזאת
שאהבה את
התל-אביבי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.