בת הדייג הייתה בת 17, יושבת בקצה המזח. ילדים משחקים סביבה.
קטנטונת. שערה הכתום גולש עד הישבן. אני מביט בה ולבי נמס! אני
מביט בבתולת ים אמיתית, יושבת ומביטה בים - רחוק. מחכה לאביה
הדייג שישוב מן הים, ואם לפעמים נודדות מחשבותיה אל מעבר
לאופק, באים הגלים ומחזירים אותם למזח, ולו רק שתישאר שם
איתם.
"חיה בתוך בועה
הולכת ותועה
יושבת ובוהה"
מתוך הספר - ''בעקבות איי השמש'' |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.