|
לב הקרח
התנפץ לרסיסי בושה
שואל אתה
היכן אני בכל הבלגן שלך
לא שומעת
אני רחוקה
נמצאת בין החיים לאינסוף
עומדת בשפל
על נהר התיקווה
מביטה מלמעלה
על כוכבים של ייאוש
בשמיים בלעדיך
דמעת הפלדה
זולגת על רצפת השיש
המרחק מתקצר
כל שניייה שחולפת
גורמת לך לשאול
נעלמתי, הפרתי את האמון שנתת
החשש התגנב לליבי
והוכח כנכון
שלגון בצורת לב שבור נמס
ואני נמסתי ביחד איתו. |
|
|
אם את רואה את
הטקסט הזה רק
תדעי שאני אוהב
אותך,
זהו,
פשוט אוהב אותך,
ואם את לא אותי,
אז זה בסדר
ואם תתחרטי ביום
מן הימים, אני
פה!.
ממתין לך.
יגאל עמיר, מנסה
כל דרך להגיע
לאהובתו ולפרסם
את יצירותיו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.