יום ועוד לילה עוברים
השעה כבר עשר ועשרים
אני בא הביתה עדיין מתנשף
ולפני שנכנסתי
אני כבר יודע אם אני צריך לנחם
או סתם לשבת ולשמוע את יומך
מתואר בשלל צבעים וקולך.
פזמון:
בתנועת עפעף קלה
את מחזירה אותי אל המסלול
מושכת אותי לפסגה חדשה
אני בכלל לא ידעתי
שתקחי אותי עד לכאן
ובלילה בשקט בשקט
במיטה בין כרית לכרית
אנחנו פותחים שולחן דיונים
בוכים וצוחקים
לפעמים בו זמנית,
רבים מתפייסים,
ונוגעים.
פזמון:
בתנועת עפעף קלה
את מחזירה אותי אל המסלול
מושכת אותי לפסגה חדשה
אני בכלל לא ידעתי
שתקחי אותי עד כאן
את, את בחירתי.
את ורק את בנשמתי
אין בכוחו של הלילה
וגם לא אלף כוכבים,
גם הם לא יצליחו
לעולם לא יצליחו להטעות לב אוהב,
כי אני השומר של גן העדן.
פזמון:
בתנועת עפעף קלה
את מחזירה אותי אל המסלול
מושכת אותי לפסגה חדשה
אני בכלל לא ידעתי...
בתנועת עפעף קלה
את מחזירה אותי אל המסלול
ועכשיו בלבן,
עכשיו את לובשת לבן,
ואני בכלל לא ידעתי שנגיע עד כאן. |
