|
תקופת ילדות
מצננת ערביים
מניחים על ראשנו
מטפחת לחה
לועסים קרח בייאושנו
החמסין שוב הכה.
ברזי קיץ מטפטפים
מים דלוחים
חלודה מתנצנצת באור
וכעת הכל שונה
מבריק ומהודר
ונותר רק
להתגעגע ולזכור. |
|
|
לילה ואני
נרדמת,
נכנסת לצט' לדבר
עם החברה,
והופס... איזה
פלא, אני כבר לא
נוחרת!
זו עם הכרית על
הראש |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.