|
תקופת ילדות
מצננת ערביים
מניחים על ראשנו
מטפחת לחה
לועסים קרח בייאושנו
החמסין שוב הכה.
ברזי קיץ מטפטפים
מים דלוחים
חלודה מתנצנצת באור
וכעת הכל שונה
מבריק ומהודר
ונותר רק
להתגעגע ולזכור. |
|
|
100 ק"מ עד הים
הכי קרוב
מאיפה אתם רוצים
שאני אשלח את
הלחם?
המלאך דואג
לשלום הכינרת
אבל מבולבל מזה
שלא ביקשו ממנו
לשלוח על פני
שום מים אלא סתם
לשלוח את לחמו.
ככה זה שטיפת
מח, קורה לכולם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.