שימרו לנו על הירקון הקסום
השם ירקון מעורר כיום צמרמורת ומזכיר לנו ביב שופכין. אך דעו
ישנה פינה נפלאה במקורותיו שהיא עדיין מקסימה ושופעת בעלי חיים
וצמחי מים נדירים. במקורות הירקון, שלמרגלות מבצר אפק בראש
העין, מעיינות שופעים לרוב מימיהם צחים וטעימים. חברת מקורות
שואבת את המים ומוהלת אותם במי המוביל הארצי. את עודפי המים
מזרימים חזרה והם, הם שמזינים ומשמרים את פינות הנוף הקסומות.
קיים מרכז מבקרים במתחם מקורות שניתן לבקר בו תוך תיאום מראש.
אפשר להקיף את איזור המעיינות רגלי או ברכב וליהנות מבריכת
הנופרים המשופצת. נצפו בה לאחרונה בעלי חיים רבים ושונים החל
בנוטריה שהיא פליטת חוות לייצור פרוות זו שאוכלת צמחי מים.
נימיות ארוכות גוף צועדות בזריזות על השבילים וגורים חמודים
נשרכים אחריהן. דרבנים משירים פה ושם את מחטי השחור לבן שלהם.
תנים, חיות בר ממשפחת הכלביים, שלפני שנים רבות הוכחדו מחשש
הכלבת, עתה התאוששו וניתן שוב לשמוע את קולות יללתם הנוגה.
נצפו גללי צבוע בהירים ועבים שמכילים עצמות נטרפים. בעלי הכנף
שולטים בנוף החל מלהקות ברכיות אלו ברווזי הבר שמגיעים עם בוקר
בהמוניהם אל מקורות הירקון ממקום לינתם במזרח. יש בשמורה
שלדגים למיניהם, מהם נתרשם מקולו הנוקב של לבן החזה הצופה
מחוטי החשמל ומחפש לו טרף. הפרפור העקוד המרפרף באוויר ותר אחר
דגיגים במים הצלולים תוך שהוא מבזיק את צבעי השחור לבן שלו
כשהוא עט אל הטרף. יפה ביותר הוא השלדג הגמדי בעל צבעי הנחושת
הנוצצים שמעדיף לצפות ממוט קצר המבצבץ מן המים, צופה ומזנק
באחת אל מתחת לפני המים. צד דגיג וחוזר לשוב אל עמדתו כדי
לבלוע את מזונו. אנפות גמדיות אנפות לילה אנפות אפורות לבניות
סיקסקים המוני דררות אלו התוכים הירוקים הצווחים בחדווה ומכלים
שדות סמוכים של חמניות בחגיגת פיצוח שיושבי הטריבונות של
בלומפילד לא מתחרים בהם. השדות מלאים בעורבים וקאקים שאף הם
נהנים מגרעיני החמנייה. חסידות בעונת דואות, חגות. ברקיע נצפים
עתה מבשרי הסתיו העופות הדורסים הנודדים שזה מסלולם מני קדם.
הללו תופסים אוויר חם מתרוממים במעגלים ההולכים ומגביהים עד
הגיעם לרום בו הם נישאים במהירות אל הדרום החמים. סנוניות
אדומות בטן חולפות במהירות מעל האדמה תוך צווחות וציוצים וצדות
חרקים במומחיות תוך מעוף. אגם חדש שנבנה למרגלות מבצר
אנטיפטריס בתוך הפארק מאכלס אגמיות סופיות וברכיות מגעגעות. את
הפסטורלית והיופי מלווים אנשים חסרי תרבות שנמשכים ליפי המקום
אך לא מכבדים אותו בהותירם ערימות מביישות של זבל. אנא בואו
בהמוניכם תשחו תבלו אבל בבקשה קחו עמכם את הפסולת .
עוד לא דיברנו על הצמחייה. לא אמנה את כל שלל הצמחים על הגדות
המוריקות, את יפי הפריחה. אך צמח אחד יחיד משך את תשומת לבי
ושימח אותי במיוחד, עם ירידת טיב המים נעלם המפונק. מדובר בפרח
שעליו ופרחיו צפים במים- הנימפיאה הכחולה נתגלתה כאן במופע לבן
שלה עליה עגולים וירוקים ניצנים קונוסים ליוו פרח או שניים
שפרחו מידי בוקר. תחילה נפרסו ארבעת עלי הכותרת הירוקים מבחוץ
ולבנים מבפנים, אחר כך נפתחו עשרות עלעלים כחרבות זעירים
ונפרסו תוך חשיפת אברים מושכי חרקים. הללו לא איחרו להגיע
בהמון. דבורים צרעות גדולות וזעירות. על עלי הגביע נראה גם
עכביש זעיר שחמד את מוצצי הצוף.
בתקופת הפריחה שתמה עתה, עם בוקר הייתי מגיע כדי לצלם ולעשות
בוק ליופי הנדיר. רגלי היו עומדות במים הנעימים, דגיגי
הגמבוזיה שהוחדרו לכאן כדי לכלות את זחלי היתושים נאספו והחלו
לדגדג ולכרסם בהנאה את עורי. מקורות הירקון שמימיהם צחים
שופעים סרטני נחלים צבים ודגים שונים - בהם קרפיונים ענקיים,
שפמנונים, סיפנים ירוקים וסרדינים מוכספים. אמנונים נצפו ואף
נראה גם אמנון זכר כשפיו מלא בדגיגים זעירים שנמלטו אליו לשם
הגנה. בקיבוץ גבעת השלושה השכן שאדמותיו נושקות למקורות
הירקון, נתגלו שרידים ארכיאולוגיים של הקודמים לנו. זו הייתה
דרך הים. כל ההולכים ממצריים לסוריה ולהיפך חייבים היו לעבור
ב"מעבר אפק". ביצות הירקון לא אפשרו מעבר וחייבו את ההולכים
לנטות ולהקיף את המעיינות. נמצאו שרידים של אבני יד מהפלאוליט
- לפני מאתים אלף שנים, גרזנים מלוטשים ומגלים בעלי שינון כפול
מהתקופה הנאוליטית - שישים אלף שנים. נלקטו בשדה הסמוך ממצאים
רבים מאתר בו היה מקדש מהתקופה כלכוליתית מלפני שבעת אלפים
שנה. הממצאים כוללים צלמיות גרזנים כילפות אזמלים, מגלים ראשי
אלה חרוזים ונטיפות ועוד. הם מוצגים במועדון הקיבוץ בארבע
ארוניות ורשומים באוצרות המדינה. גם בעבר וגם היום קסם המקום
לא פג. אנא שימרו לנו פינה זו לנו ולדורות הבאים.
בחודש נובמבר 2005 החלו עבודות במקום. את העבודות מבצעת הקק'ל.
הם בנו מפל מרהיב בנוי אבנים גדולות סביב צינור הברזל שמחזיר
את מי המוביל כדי לכסות על השאיבה של מקורות. באותה הזדמנות
הדחפורים עקרו חורשת עצים טבעית ליד תעלת הבטון שמזרימה לבריכת
הנופרים את עודפי המוביל (בעבר שאבו החקלאים מים ישר מהנחל, עם
תחילת השאיבה על ידי מקורות יבש הירקון לחקלאים היה עמם הסכם
שאיבה. מה שהביא את מקורות להזרים כפיצוי את מי המוביל הארצי
וכך ניצל ירקוננו...) אנשי קק'ל העמיקו את הבריכות של הנופרים
והשמידו באותה הזדמנות את מקום פריחתו של צמח נדיר הנימפיאה
הכחולה. מיסחור המקום בא על חשבון הנוף הטבעי שאין לו תחליף.
היו הייתה לנו פינה אחת טבעית ויפה במרכז הארץ והיא נקברת
בסלעים שמכערים את המקום. עם קצת רגישות אפשר היה למנוע את
ההשחתה. נקווה הטבע יעשה את שלו וישיב את יפי המקום לקדמותו.
יש לי בבמה עשרות צילומים ממקורות הירקון והסביבה.
http://stage.co.il/Stories/492854