מסעדה קטנה בקצה רחוב
ההמון עובר שם לב לא שם לב
אנשים יושבים ביחד לחוד
חלקם קצת פחות כולם יפים עד כאב

הוא יושב עם החבר'ה בשולחן מספר 5
מעבירים בדיחות על היטלר וחוסיין
ופתאום הוא שם לב לזר שנכנס
מטר תשעים, מעלי עור ישן, עור מחוספס ומבטא של ג'ון ווין

הוא רוצה להושיט, הוא רוצה לנגוע
אבל הוא זוכר את הבדיחות הישנות
איך יורדים על שונים, על האופי ועל הריח
להתחיל עם בנים זה לא כמו להתחיל עם בנות
וכך הוא יושב שם וחושב
מה לעשות

תחנה מרכזית, כבר רבע לחצות
האוטובוס האחרון עומד לצאת
היא נותנת לנהג סכום מדויק
שלא יהיה כסף קטן בארנק

אוטובוס רגיל, 50 מקומות (קצת יותר, קצת פחות)
שמונה אנשים כבר יושבים, די מאחור
היא מתיישבת בשורה החמישית, מצד ימין ליד החלון
מוציאה את הספר, מתכוננת לקרוא, מרימה את היד להדליק את האור

היד מגששת, המתג לא שם
היא מרימה את הראש לבדוק מה חסר
היא רואה את האישה שכרגע עלתה

אחרי עשר דקות הנסיעה בעיצומה
לא יכולה להוריד את העיניים
כל תנועה מצד הבלונדינית בכחול
עושה לה מן רטט מוזר מבפנים. בבטן. בראש.

איך היא יכולה להתחיל עם אישה
היא לא תעשה כלום - מה היא יכולה?
אבל מחר היא תזכור את ההרגשה השונה
עוד שנה וחודשיים יפגע בה מטורף עם אקדח


פוחדים לצאת
פוחדים להתוודע
רוצים להכיר, להתנסות ולדעת
רוצים לקבל, לקחת ולתת

רוצים  -  אהבה ללא גבולות