תפסתי אותך בגב, נועצת את הציפורניים עמוק בבשר
שתדע שאני עוד נושמת, שכואב לי.
נשמתי לאט, מקווה שעם כל נשימה איטית הכאב ידעך...
העיניים שלי רוב הזמן היו סגורות, מפחד.
וכשפתחתי אותן הכל היה חשוך.
יכולתי להרגיש אותך מחבק אותי, מנסה להפסיק את הרעידות
אבל לא יכולתי שלא לרעוד. כאב לי.
התחלתי לבכות בתקווה שזה ייגמר כבר
פגעת בי, וכ"כ רציתי להכאיב לך גם.
אתה מחוסן נגדי, הבנתי זאת מזמן...
כל הניסיונות להגיע לעמק השווה בינינו, נגמרו בהשפלה
שלי.
לפחות מבחינתי... אני רוצה להגיד לך "אני לא צריכה אותך"
יותר מזה, אני רוצה להרגיש שאני לא צריכה אותך.
אני רוצה שתשחרר אותי מהכבלים, תעזוב אותי כבר...
הנפש שלי עייפה מדיי ואתה לוקח ממנה הכל.

זמן יקר... תפסיק לזוז!!! ועכשיו.